<h1>העיטור הלכ' ציצית ש"ב ח"א</h1>
<h2>דף קלו.</h2>
אר"י אמר רב טלית שאולה כל ל' יום פטורה מן הציצית דכתיב כסותך למעוטי שאולה. ואע"ג דפטורה מיהו אטלית בציצת כיון דבת חיובא מברך עלי' ואיהו נמי חייב ציצת ומחייב לברוכי ול"ד לסדין דאמר (רבא) [רבינו האי] מאן דמברך בטלית של פשתן עובר משום לא תשא דההיא לאו בר חיובא היא כלל וסומא נמי דפטור מן הציצת ונשים במצות עשה שהז"ג. ומצאתי בשם רבינו יעקב דמברך עליהן כדקאמרינן בפ"ק דקידושין (ל"א.) א"ר יוסף מריש הוה אמינא וכו' מדקאמר עבידנא יו"ט לרבנן ש"מ [דמברך] וצ"ע. וטלית שכורה מספקא לן. מכאן ואילך חייבת דכיון דלא תבעי' מני' דעתי' לשקועי' לי' וכמתנה דמי איכא מ"ד דסתם שאלה ל' יום וליתא כדפרישית.
